#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נותן עירובו 1) על קבר [של בנין] 2) על קבר של קרקע בבית הקברות ממש 3) על קבר של קרקע יחידי 4) בבית הפרס?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-e61cd8f214e103921b3c1d4bcd9f1f9922a34b1e.jpg"">"	סימן תט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה לא מהני ע""ג קבר, נהי דעבר עבירה במה שנהנה מאיסורי הנאה אבל למה לא מהני בדיעבד?"	"כן הקשה רע""א והניחו בצע""ג, ויש בזה כמה מהלכים:<br>1) הפמ""ג (א""א ס""ק ב') רצה לתלות זה במח' בין אביי ורבא אי עביד מהני או לא מהני, ומסיים דכאן לכו""ע לא מהני כיון שהמקום אסור בהנאה לא נחשב כדירה<br>2) הקר""א (עירובין ל""א ע""ב) והחזו""א (סי' צ""ו ס""ק ל') כתבו דהוא קנס דרבנן<br>3) ספר בני ציון (ס""ק ב') תי' דדוקא אם חל העירוב אז ניחא ליה שהקבר ישמור הפת וא""כ חלות העירוב גורם לו ליהנות מהעירוב {וכן ראינו סברא זו בריטב""א (ר""ה כ""ח) לרב יהודה (דס""ל דמצות ליהנות ניתנו) דאינו יוצא בשופר של שלמים אע""פ שא""צ לכם בשופר מ""מ ע""י שאינו יוצא נמצאת דלא נהנה מהשופר}<br>4) ועוד תי' הבני ציון דכי היכי דיש אומרים דלא מהני לערב לדבר רשות דלא הקילו לערב בפת אלא לדבר מצוה כך י""ל דלא הקילו לו לערב בפת אלא אם אינו נהנה מאיסורי הנאה"	סימן תט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה קברים אסורים בהנאה?	"בדרך כלל קברים של בנין אסורים וקברים של קרקע מותרים (מג""א ס""ק א', מ""ב ס""ק ב'), ואפי' קבר של בנין אינו אסור אלא כשהוא מעצים ואבנים ולא בכוך שהוא מקרקע גופא (שעה""צ ס""ק ב') [ואע""פ שהרמ""א ביו""ד (סי' שס""ד) הביא שיטות דס""ל דאם תלש הקרקע וחזרו וכיסו את הקבר יש בזה איסור הנאה מ""מ שיטות אלו אינם מוזכרים בהמחבר (שעה""צ ס""ק א') אבל לפי האוסרים שם ה""נ לא מהני (ערוה""ש סע' א')]"	סימן תט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאי שנא מהא דאמרינן לעיל (סי' שפ""ו סע' ח') דמשתתפין יין לנזיר?"	"ביארו תוס' (עירובין כ""ז ע""א) דא""צ להיות ראוי לו לאוכלו אבל צריך להיות במקום שראוי לו להגיע לשם (פרישה ס""ק א', שעה""צ ס""ק ה')"	סימן תט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אפי' אם מערבין לדבר רשות למה אינו מותר להשתמש בהקבר משום עצם מצות עירוב?	"כן הקשה האבני מילואים (סי' כ""ח ס""ק ס'), ויש בזה כמה תירוצים:<br>1) הקה""י (נדרים סי' מ""ה) תי' דעירובין הוא מצוה קיומית ולא חיובית<br>2) האמרי בינה (הל' שבת סי' ל""ו) תי' דכאן עיקר כוונתו הוא לצורך הדבר רשות ולא לשם מצות עירוב, וכ""כ רע""א (על שו""ע יו""ד סי' י') דהוי כמו שחיטה דעיקר כוונתו הוא לדבר רשות [והקשה רב אלחנן (קובץ שמועות) מאי שנא מסנדל של חליצה דמותר לחלוץ באיסורי הנאה משום מצות לאו ליהנות ניתנו, ותי' העונג יו""ט (יו""ד סי' ס""א) ע""פ הר""ן בסוכה דשאני סנדל של חליצה דאינו נהנה מגוף הסנדל אלא שהוא מסלק הזיקה משא""כ בשחיטה דאיכא עשה ""וזבחת"" ובעירוב שקונה שביתה באופן חיובי (שחיטת חולין דף ח')]"	סימן תט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הניח עירובו במקום אחד ורוצה לקנות שביתה במקום אחר?	"בדרך כלל כל זמן שיכול להביא עירובו למקום שביתתו בלא איסור דאורייתא מהני עירובו [דלא גזרו על שבות בין השמשות במקום מצוה ואין מערבין אלא לדבר מצוה (מ""ב ס""ק י""א) {ש""מ דלכל מצוה דמתירין לו לערב בעבורו כן מתירין שבות בין השמשות בעבורו, ועי' בביה""ל לעיל (סי' שמ""ב)}], אבל אם צריך לעבור על איסור דאורייתא כגון טלטול מרה""ר לרה""י וכדומה לא מהני עירובו, ואם עירובו תוך ד' אמות למקום השביתה מבואר בגמ' דמהני אפי' אם הוא מרה""י לרה""ר דלגבי קנין שביתה רואין הד' אמות של המקום שביתה כאילו הוא רשות היחיד (ב""י בשם רש""י)"	סימן תט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נתן עירובו באילן?	"כיון שהוא רק איסור שבות להשתמש באילן מהני עירובו אפי' אם צריך לעבור על עוד שבות כגון טלטול בכרמלית (מ""ב ס""ק י') [אבל לא מהני אם צריך לעבור על איסורי דרבנן שאינם מענין שבת, ולשון הטור אינו מדוקדק כ""כ (שעה""צ ס""ק י""א)], וכן מבואר ברע""א דמותר לעבור על ב' שבותים, אבל הרע""ב (עירובין פ""ג מ""ג) כתב דאינו יכול לעבור על ב' שבותים, ותי' האבן העוזר (עירובין ל""ה) דהיינו ב' שבותים בבת אחת אבל בזה אחר זה יכול לעבור על ב' שבותים (מ""ב דרשו), ועי' מש""כ לעיל סי' שמ""ב"	סימן תט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזהו שבותים לא מהני לעשות עירובו?	"לא התירו שבותים שיכולים לבוא לידי חיוב חטאת כגון זריקה מרה""י לרה""י דרך אויר רה""ר [למטה מעשרה] א""נ הוצאה כלאחר יד א""נ זה עוקר וזה מניח (ב""י בשם הרא""ש), והוסיף הערוה""ש (סע' ב') דה""ה דלא מהני ע""י אמירה לנכרי דאינו דרך בית להביא סעודתו ע""י אחרים, והוסיף תוס' (ל""ג ע""א) דלא יחליף דרך מקום פטור, וה""ה בפחות פחות מד' אמות, ודלא כרש""י (תוס' ל""ד ע""א, מג""א ס""ק ז', מ""ב ס""ק י""ב, שעה""צ ס""ק י""ג)"	סימן תט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם עירובו רחוק ממקום שביתה אבל א""צ לעבור על איסור דאורייתא להביאו?"	"כתב הביה""ל (ד""ה במקום) דמהני כל זמן שהוא בתחומו, והשיג עליו החזו""א (סי' ק""ט ס""ק י""ח - י""ט) הרי מבואר מתוס' (ל""ד ע""א) דצריך להיות ראוי להביאו בזמן בין השמשות ע""י הליכה רגילה וא""כ אינו יכול להיות רחוק יותר מג' רבעי מיל, והאיש שקונה שביתה א""צ להיות שם אבל העירוב צריך להיות תוך ג' רבעי מיל למקום שביתה"	סימן תט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נותן עירובו בראש הקנה המחובר לקרקע?	"איתא בגמ' (ל""ד ע""ב) דאינו עירוב, רש""י פי' מפני שהיא רכה וחיישינן שמא יקטום ויבוא לידי חיוב חטאת דבשבות הקרובה למלאכה גזרו אפי' בין השמשות [ורש""י דנקט דודאי יבוא לידי מלאכה לאו בדוקא] (מ""ב ס""ק י""ב, שעה""צ ס""ק י""ב) [ואפ""ה אם הוא רך כירק מותר דלא גזרו עליה איסור להשתמש במחובר וגם לא גזרו עליה שמא יקטום (מ""ב ס""ק י""ג)], והריטב""א פי' להיפך מפני שהקנה קשה קצת ואתי לשברו כשרוצה ליטול ממנו עירובו משא""כ כשהוא רך אפשר לנטותו ולא לשברו [ואפי' ברך דשרי היינו דוקא במין שהוא רך אבל במין שהוא קשה אסור], ולהלכה המחבר פסק כרש""י, והביה""ל (ד""ה שהם) הביא שיטת הריטב""א"	סימן תט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה יש חשש שיבוא לידי איסור דאורייתא בקנה, הרי הוא אינו מכוין לשברו?	"הריטב""א לשיטתו פי' דמיירי בקשה דא""א לנטותו ולפיכך חיישינן שישברו בכוונה ליטול העירוב {וצ""ב, דאף בזה הוא מלאכה שאצל""ג, וי""ל ע""פ הביה""ל לעיל (סי' שצ""ד ד""ה מלאכה) דכיון שהוא לצורך העירוב חשיב כע""מ לתקן א""נ הוא שבות הקרוב לבוא לידי איסור דאורייתא}, אבל לרש""י צ""ל דגזרו עליו כיון שעצם המלאכה יש בו חיוב חטאת אע""פ שהחשש הוא שיעבור עליו שלא בכוונה (ביה""ל ד""ה ויתחייב)"	סימן תט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקנה תלושה?	"בכל אופן הוי עירוב [ולא בעינן שיניח עירובו על מקום ד', וזהו פשטות הטור (ב""ח, שעה""צ ס""ק ט""ז), והב""י ג""כ סבירא כן אלא דפי' הטור באופן אחר], אבל כשהוא ברה""ר וגבוה י' טפחים ורחב ד' אינו עירוב {אם המקום שביתה יותר מד' אמות ממקום עירובו} (מ""ב ס""ק י""ד) דליכא איסור דאורייתא קטימה בתלוש [אבל יש צד דאסור מדרבנן משום דדומה למחובר (א""ר ס""ק ה')] (מ""ב ס""ק ט""ו)"	סימן תט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נתן עירובו במגדל ואבד המפתח?	"דינו כמו עירובי חצרות, עי' לעיל סי' שצ""ד סע' ג'"	סימן תט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נפל עליו גל?	"ה""נ דינו כמו עירובי חצרות, עי' לעיל סי' שצ""ד סע' ב'"	סימן תט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נתגלגל עירובו חוץ לתחום מבעוד יום?	"כיון שמקום עירובו הוא ד' אמות [כשאינו במקום מוקף מחיצות (מ""ב ס""ק י""ח)] אם נתגלגל תוך ד' אמות לתחומו הרי זה עירוב, אבל אם נתגלגל חוץ לד' אמות אינו עירוב ויש לו תחום ביתו (מ""ב ס""ק כ""ב) [ולא אמרינן דהוי רק איסור דרבנן להביאו לתוך התחום כיון שהמונע הוא מחמת איסור תחומין (בית מאיר סי' שס""ה סע' ח')]"	סימן תט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מקום עירובו כד' אמות לכל רוח או ד' אמות סך הכל?	"תוס' (ס' ע""ב) ס""ל דהוי כמו מקום שביתה דקיי""ל (לעיל סי' שצ""ו) דיש לו ד' אמות לכל רוח, אבל הרמ""א (לעיל סי' ת""ח סע' א') כתב דאין לו אלא ד' אמות סך הכל, וכן משמע מרבינו יהונתן דכתב דמקום עירובו הוי כמו ביתו, וכן פסק המ""ב (ס""ק י""ז) דיש לו ד' אמות סך הכל, אבל השעה""צ (ס""ק י""ח) הביא המגיד משנה דמשמע כתוס' דיש לו ד' אמות לכל רוח, והשעה""צ מסיים וצ""ע"	סימן תט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאי שנא ממי שיצא חוץ לתחום אפי' אמה אחת דאמרינן (לעיל סי' ת""ה) דאינו יכול לחזור?"	"תי' הב""י דהתם מיירי כששבת בעיר וכולו נחשב כד' אמות א""כ אין נותנין לו עוד ד' אמות משא""כ הכא מיירי כששובת בדרך ועל כן נותנין לו ד' אמות במקום עירובו, והחזו""א (סי' פ') ביאר הענין דתלוי אם האדם עומד במקום שביתת העירוב וממילא פשוט דאם הוא יוצא חוץ לתחומו אין לו אפי' אמה אחת אבל כשנתגלגל מבעוד יום פחות מד' אמות נמצאת שהוא עומד תוך תחום עירובו"	סימן תט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם איכא חילוק בין אם מתחילה היה בסוף תחומו או באמצע תחומו?	"המחבר כתב בסוף התחום, אבל הפשטות הוא דאורחא דמילתא נקט וה""ה באמצע תחומו, וכן משמע מהטור ורש""י ורבינו יהונתן, וכן פסק המ""ב (ס""ק י""ט), אכן הביה""ל (ד""ה בסוף) הביא ממגיד משנה דמדייק מהרמב""ם דדוקא כשהוא בסוף התחום אז מהני כשנתגלגל תוך ד' אמות ל.תחומו אבל אם היה באמצע התחום כשנתגלגל יצא מתחומו ולא מהני אפי' אם הוא תוך ד' אמות להתחום, והביה""ל מסיים ""וצ""ע"" {ונראה לפרש דאם דעתו לקנות שביתה במקום עירובו מהני אפי' אם הניחו באמצע תחומו אבל אם כוונתו לקנות שביתה במקום שהניחו מתחילה אם נתגלגל תוך תחומו עדיין אפשר להביאו דרך כרמלית אבל אם נתגלגל חוץ לתחומו אפי' אמה אחת תו לא מצי להביאו אלא אם הוא עובר על איסור תחומין ובזה לא מהני וכמ""ש הבית מאיר דהמונע הוא מחמת איסור תחומין}"	סימן תט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא גלגל העירוב בכוונה חוץ לתחום?	"אפ""ה מהני כשהוא תוך ד' אמות [דלא כהב""ח] (מ""ב ס""ק כ', שעה""צ ס""ק כ""א)"	סימן תט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם נחשב כאילו הוא דר במקום עירובו, למה לא תקנו שצריך להניח עירובו בבית כמו שתקנו בעירובי חצרות?	"תי' הערוה""ש (סע' ד') דלא רצו להטריח עליו כיון דלפעמים לא יהיה בית בסוף תחומו וכיון שאין מערבין אלא לדבר מצוה הקילו שיכול לקנות שביתה בכל מקום {אבל פשוט דאפי' למ""ד מערבין לדבר רשות יכול לקנות שביתה בכל מקום}"	סימן תט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מסופק מתי נפסל עירובו?	"כל זמן שהיה לה חזקת כשרות כגון היה מונח מבעוד יום ואח""כ אירע בו ספק מהני עירובו, ובאמת מבואר לקמן (סי' תט""ו סע' ג') דיש מח' אם צריך חזקת כשרות ולכן יש מקילין כשמניח עירובו בבין השמשות, אבל לכו""ע לא מהני בספק הינוח כלל (שעה""צ ס""ק כ""ה) [דיש חזקת תחום ביתו כנגדו (רש""י ל""ו ע""א, ערוה""ש סע' ו')]"	סימן תט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בספק תרומה טמאה?	"למ""ד בעינן חזקת כשרות פשוט דאינו עירוב, ואפי' למ""ד לא בעינן חזקת כשרות מודה דזה אינו עירוב דעדיין צריך עירוב דראויה לאכול בין השמשות (מג""א ס""ק ט', מחה""ש, מ""ב ס""ק כ""ה, שעה""צ ס""ק כ""ה) [והקשה המחה""ש דכאן סתם המחבר כהרשב""א דבעינן חזקת כשרות, ולקמן (סי' תט""ו) סתם כהרמב""ם דלא בעינן חזקת כשרות ורק אח""כ הביא הרשב""א, ובאמת הביה""ל (שם ד""ה ויש) מתמיה על המחבר למה סתם כהרמב""ם הרי יש כמה ראשונים דס""ל דצריך חזקת כשרות]"	סימן תט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בספק מתי נתערב לתוך העירוב דבר איסור?	"אע""פ הרא""ש ועוד ראשונים ס""ל דבכה""ג לא אזלינן בתר חזקת היתר דהרי אפי' לאחר שנתערב האיסור בהיתר ההיתר עומד וקאי מ""מ זהו דוקא לגבי איסור והיתר אבל לגבי כשרות העירוב מבואר בגמ' (ל""ו ע""א) בספק דימוע דאזלינן בתר חזקת היתר העירוב (שב שמעתתא ש""ג פ""ז), וביאר החזון יחזקאל (עירובין פ""ב הי""א) דיש לה חזקה שראוי לאכילה"	סימן תט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו עיקר עירוב?	"ר""מ ס""ל דעיקר עירוב בפת, ור' יהודה ס""ל דעיקר עירוב ברגל, וקיי""ל כר' יהודה, ואפ""ה מותר לכתחילה לערב בפת דחז""ל הקילו עליו שלא יצטרך לילך שם בעצמו (מ""ב ס""ק כ""ח) [אבל אינו יכול לעשות שליח לערב ברגליו (ביה""ל ד""ה ואם)]"	סימן תט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשעירב ברגליו, האם צריך אמירה/מחשבה כשהוא 1) יוצא מביתו 2) בא מן הדרך?	"1) לעולם א""צ אמירה אבל לגבי מחשבה כשהוא עומד בתחום ביתו מסתמא יש לו תחום ביתו אלא אם כוון לקנות שביתה שם (ב""י, מ""ב ס""ק כ""ט) [וכפשוטו סגי לכוין בשעה שהוא יוצא מביתו, וכן משמע מתוס' והרשב""א, אבל מלבוש משמע דצריך לכוין בהדיא במקום השביתה, וכן משמע במחבר לקמן (סי' תט""ז סע' ב'), וצ""ע למעשה (שעה""צ ס""ק כ""ז)] 2) כיון שאינו עומד בתחום ביתו לעולם קני שביתה במקומו אפי' שלא בכוונה (מ""ב ס""ק כ""ט), אמנם מבואר לעיל (סי' ת') דאם הוא תוך תחום העיר ודעתו ליכנס לעיר יש לו תחום העיר"	סימן תט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם היה הולך ברגליו כל בין השמשות?	"חידש הערוה""ש (סע' ח') דאע""פ דאמרינן דנהרות המושכות לא קני שביתה מפני שניידי היינו דוקא דבר שאין ביכלתו לעמוד אבל אדם ההולך בדרך הרי ביכלתו לעמוד אמרינן מגו דעמד קנה הולך נמי קונה וכמ""ש בישן (לעיל סי' ת""א) {ולפי""ז נמצאת דמכונית שהולך בדרך בין השמשות קונה שביתה, אבל אוירון אפי' מיד שיורד לארץ א""א לה לעמוד אינו קונה שביתה}"	סימן תט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשמערב בפת, כמה מזון צריך להניח שם?	"אזלינן לקולא, חולה וזקן כפי מזונו, רעבתן כאדם בינוני [וצריך להגיה דברי המחבר (מג""א ס""ק י""א, מ""ב ס""ק ל' - ל""א)], ומיהו כתב המחה""ש דאם מערבין לחולה וזקן כפי מזונו צריך להיות מאכל שראוי להם לאכול ואם אינו ראוי להם צריך להיות כשיעור אדם בינוני דחזי לאחריני (ביה""ל ד""ה כפי), והביה""ל (שם) הביא אחרונים (תוספת שבת, תשובת חת""ס סי' צ""ח) דמחמירים בחולה וזקן דלעולם צריכים כאדם בינוני [ובאמת תלוי בב' תירוצים בתוס' (ל' ע""ב) ברבנן דפליגי אסומכוס, דלפי תירוץ א' סברי דחולה וזקן מערבין כאדם בינוני, ולפי תירוץ ב' הרבנן מודו לסומכוס דחולה וזקן מערבין כפי מזונו]"	סימן תט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור פת לאדם בינוני?	"הוא שיעור מזון ב' סעודות בחול [וכדעת ר""מ], והטור כתב דהוא ח' ביצים, ותמה עליו הב""י הרי לר""י בן ברוקה השיעור הוא ו' ביצים ולר""ש השיעור ה' ביצים ושליש [ואין לומר דפסק ח' ביצים משום חצי חצי חציה הוי ביצה לטומאת אוכלים דהרי ר""ש נמי ס""ל דשיעורו כביצה ואפ""ה מקיל בעירוב בה' ביצים ושליש, והב""י מציע דיש ט""ס בהטור וצ""ל ה' ביצים [ולא חש לכתוב השליש א""נ צ""ל ה' ביצים ועוד], אבל הרמב""ם פסק כר""י בן ברוקה דהשיעור הוא ו' ביצים דהגמ' (פ""ג ע""א) קורא שיטה זו ""חכמים"", והקשה הב""י א""כ השיעור לטומאת אוכלים יהא ג' רבעי ביצה, ותי' דלא קיי""ל כהא דתניא דחצי חצי חציה הוא השיעור לטומאת אוכלים, ולהלכה כאן סתם המחבר כהרמב""ם דשיעורו ו' ביצים [עם הקליפה (פמ""ג סי' שס""ח, גר""א סי' תפ""ו, מ""ב ס""ק ל""ב), ועי' מש""כ לעיל סי' שס""ח], אבל לעיל (סי' שס""ח סע' ג') הביא די""א ח' ביצים, והכריע המ""ב (שם ס""ק י""ב) דלכתחילה נכון לנהוג כן"	סימן תט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שנשבע שלא ליהנות מפת?	"בשיתופי מבואות מבואר לעיל (סי' שפ""ו סע' ח') דיש סוברים דאין משתתפין בה, אבל לגבי עירובי תחומין כיון דקיי""ל אין מערבין אלא לדבר מצוה יכול לערב בו דמצות לאו ליהנות ניתנו (מג""א ס""ק י""ב, מ""ב ס""ק ל""ה) [ואם מערב כדי שילמוד תורה לכאורה תלוי על ב' תירוצים בהט""ז (יו""ד סי' רכ""א ס""ק מ' וס""ק מ""ג) אם אמרינן מצות לאו ליהנות ניתנו אצל תלמוד תורה]"	סימן תט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו עוד חילוק בין המזון בשיתופי מבואות לעירובי תחומין?	"בשיתופי מבואות די בב' סעודות לכל המבוי משא""כ בעירובי תחומין צריך ב' סעודות לכל יחיד ויחיד [חוץ מבנו קטן הצריך לאמו] (מ""ב ס""ק ל""ו)"	סימן תט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו העצה טובה מההגות אשר""י?"	"יש לערב בחומץ דא""צ כי אם מעט, אמנם כתב המ""ב (ס""ק ל""ו) דעדיין צריך רביעית לכל אחד ואחד"	סימן תט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הנוסח מעכב בעירובי תחומין?	"האמירה מעכבת, אבל כל הנוסח אינו מעכב אלא סגי אם אמר ""זה יהיה לעירוב"" (מ""ב ס""ק ל""ז)"	סימן תט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם הניח עירובו במקום אחד ולן במקום אחר, מאיזה מקום מודדין תחומו?	"קיי""ל מקום פיתא גרים, אמנם בציור דאנן סהדי דניחא ליה טפי במקום לינה אלא שאין לו מאכל שם [כגון תלמידים שאוכלים אצל בעה""ב ולנים אצל רבם א""נ רועים שאוכלים בבית ולנים בשדה] אזלינן בתר המקום לינה (שו""ע, מג""א ס""ק י""ד, מ""ב ס""ק מ'), ואפי' אם היו במקום פיתם כל משך בין השמשות וכמ""ש במי שיצא חוץ לביתו ועדיין הוא בתוך תחום ביתו מן הסתם יש לו תחום ביתו (מ""ב ס""ק ל""ט, שעה""צ ס""ק ל""ו)"	סימן תט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם יכול לערב ע""י שליח?"	"כן [ודוקא עירוב בפת ולא עירוב ברגל (ביה""ל לעיל סע' ז' ד""ה ואם)], והשליח יכול לברך (ערוה""ש סע' י""א)"	סימן תט סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי אומר הנוסח שבזה יהיה עירוב?	"כבר כתבנו דנוסח זה לעיכובא בעירובי תחומין, ואחד השליח ואחד הבעה""ב יכול לומר הנוסח (פמ""ג א""א ס""ק ט""ז, ביה""ל ד""ה ויאמר)"	סימן תט סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כששליח אומר הנוסח, האם אפשר לערב ע""י 1) שוטה וקטן 2) חרש 3) גוי ומי שאינו מודה בעירוב 4) עבד ושפחה?"	"1) תנן במתני' (ל""א ע""ב) דאינם יכולים להיות השליח, ותוס' ס""ל מפני שאין אנו יודעים אם אמרו הנוסח והניחם לשם עירוב [ואם שמענו שהם אמרו הנוסח מהני (פמ""ג א""א ס""ק ט""ו, שעה""צ ס""ק מ')], אבל קיי""ל כרש""י ורוב ראשונים דאפי' אם ידעינן דאמרו הנוסח והניחם לשם עירוב לא מהני דלא אלימי למקני שביתה (מג""א ס""ק ט""ו, מ""ב ס""ק מ""א, שעה""צ ס""ק ל""ט), ומסתימת הפוסקים משמע דלא מהני אפי' אם הבעה""ב אומר הנוסח דהרי שוטה וקטן אינם יכולים למקני שביתה (נתיבות שבת פמ""ז הע' נ""ח), וכן מבואר מתשובת אמרי יושר, אכן מפורש בפמ""ג (א""א ס""ק ט""ז) דאפי' לרש""י מהני בקטן ע""י אמירה מבעה""ב, וכ""כ המלא הרועים (עירובין ל""א ע""ב) ליישב שיטת רש""י, ובאמת כן מבואר בגמ' מעילה (כ""א ע""א) שתוס' הביאו ראיה ממנו דמהני ע""י קוף ופיל, והתם מבואר דאין אחר לקבלו [עי' הגהת שמ""ק שם] דהסוגיא רצה להוכיח דשליח עושה מעשה קוף בעלמא ואי אמרת דיש אחר המקבלה ליכא ראיה (ר""י באק) {וצ""ע למעשה} 2) לא מהני אפי' אם הוא שומע דהרי אינו יכול לדבר והאמירה הוא לעיכובא (מ""ב ס""ק מ""ג), אמנם כתב הכה""ח דכאן מהני אם הבעה""ב אומר הנוסח דהרי חרש השומע ואינו מדבר הוי כפקח לכל דבר {אולם, חרש המדבר ואינו שומע אינו כשר לתקוע שופר כיון שאינו יכול לשמוע (שו""ע סי' תקפ""ט סע' א'), ונראה דנד""ד דומה יותר לגידם שכשר לכתוב תפילין דגברא בר חיובא הוא אלא פומא הוא דכאיב ליה (מ''ב סי' ל''ט ס''ק ט')} 3) מבואר במתני' דאינם יכולים להיות השליח, אמנם מבואר ברבינו יהונתן דהטעם הוא דחיישינן שמא לא הניחם לשם עירוב (מג""א ס""ק ט""ו, מ""ב ס""ק מ""ב), ומשמע לפי""ז אם שומעים להם שאומרים שהניחם לשם עירוב מהני, ונצאת שיש חילוק בין גוי ומי שאינו מודה בעירוב לחש""ו [והמחה""ש לא היה ניחא ליה למימר חילוק זה] 4) מהני כישראל מעליא אם הטבילם לשם עבדות (ביה""ל ד""ה ע""י)"	סימן תט סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כששולח שליח ולא מהני שליחותו?	"נשאר לו תחום ביתו (מ""ב ס""ק מ""ד)"	סימן תט סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שלח ביד אחד מאלו דלא מהני וצוה לחבירו שיקבלה ממנו?	"אם חבירו הבטיח לו בפירוש שיקבלו (מ""ב ס""ק מ""ט) מהני אפי' אם שולח ביד קוף ופיל כשרואה שהגיעו לשם [ולפי המחבר גם רואה שנתנו לו, אבל משאר הפוסקים משמע דא""צ לראות שנתנה, וצ""ע בדעת הטור (ביה""ל ד""ה ונתנו)], ואע""פ שבמילי דרבנן קטן נאמן לומר שקיים מצותו כאן אינו נאמן דעירובי תחומין יש להם סמך מן התורה גם יש בה טירחא [ובבדיקת חמץ נאמן מפני שהוא בית שלהם ורמי עלייהו] (מג""א ס""ק ט""ז, ערוה""ש סע' י""ב)"	סימן תט סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם קיי""ל חזקה שליח עושה שליחותו 1) בדיני דרבנן 2) בדיני דאורייתא?"	"1) כן [בגדול בכל אופן, ובקטן בשאר מצות דרבנן ולא בעירובי תחומין] 2) יש בזה מח' גדולה בין הראשונים, ר""ת (מובא בתוס' עירובין ל""ב ע""א) והרמב""ם ועוד ראשונים ס""ל דאין סומכין על חזקה שליח עושה שליחותו לקולה בדיני דאורייתא, אבל רבינו שמשון (ג""כ מובא בתוס' עירובין שם) והרא""ש ס""ל דסומכין אפי' בדיני דאורייתא ובלבד שיש בו מכשול להמשלח אם אינו עושה שליחותו (מ""ב ס""ק נ') [והקשה המג""א (ס""ק י""ז) למה קיי""ל ביו""ד (סי' של""א סע' ל""ד) דאם שלח שליח לתרום הכרי ומצא שהכרי תרום אמרינן דנעשה ע""י השליח ולא ע""י אחר, והא התם ליכא מכשול שהשליח סבר דאם אינו תורם הרי הבעלים ימצאו שאינו תרום ויתרום מעצמו, וצ""ע], והערוה""ש (סע' י""ב) פסק כרבינו שמשון והרא""ש דיש חזקה אפי' בדיני דאורייתא כל זמן שיש מכשול"	סימן תט סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ידעינן שעשה שליחותו אלא שספק אם שינה?	"המג""א (ס""ק י""ז) הביא מרבינו בצלאל דלכו""ע אמרינן דודאי לא שינה (מ""ב ס""ק נ')"	סימן תט סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם רבים יכולים לעשות אחד שליח לכולם?	כן	סימן תט סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שלח שליח לעשות עירוב לכל רוח שירצה?	"מהני עירובו, וביארו הראב""ד ומגיד משנה משום יש ברירה בדרבנן (מג""א ס""ק י""ח), ותמהו עליהם הגליון מהרש""א (ס""ק ג') והפמ""ג (א""א ס""ק י""ח) הרי אין זה תלוי בברירה אלא הוא חסרון ידיעה בעלמא וקיי""ל לעיל (סי' ת""א) דיכול לקנות שביתה שלא מדעתו (שעה""צ ס""ק מ""ט), אלא יש לפרש דמהני משום דאיגלאי מילתא דמעיקרא קנו שביתה (מ""ב ס""ק נ""ב) [והאמרי בינה (דיני שבת סי' ל""ה) תי' דהכא מיירי כשרוצה לברר בשבת אם רוצה להשתמש בעירוב זה ועל כן תלוי בברירה אם רוצה העירוב או תחום ביתו]"	סימן תט סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם 1) היה ידוע דרצה 2) היה רגיל, לערב לרוח אחרת?	"1) לא מהני עירובו אע""פ שלא פירש בהדיא כוונתו, ואפי' אם עכשיו ניחא ליה בהעירוב (מ""ב ס""ק נ""ב) 2) הפמ""ג (א""א ס""ק י""ח) מסתפק בדבר (שעה""צ ס""ק נ')"	סימן תט סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אמר לשליח לערב בתמרים והוא עירב בגרוגרות?	"הרשב""א ס""ל כרב יוסף שמחלק בין פירות שלו ופירות חבירו [לרש""י יש קפידא על פירות חבירו, לתוס' יש קפידא על פירות שלו דס""ל דפירות חבירו היינו פירות של השליח], אכן קיי""ל כהרמב""ם דס""ל כרבה דבכל אופן אמרינן דהוי קפידא ואינו עירוב (מג""א ס""ק י""ט, מ""ב ס""ק נ""ג) [וצ""ב למה כתב השעה""צ (ס""ק נ""א) ""דלא כדעת התוס'"" (ר""י באק)]"	סימן תט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שינה בין שובך למגדל או בין בית לעלייה?	"בכל אופן הוי שינוי והוי קפידא ואפי' אם שניהם קרובים או רחוקים (מ""ב ס""ק נ""ד)"	סימן תט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם אמר ""ערב עלי"" סתם?"	מהני בכל אופן	סימן תט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו התנאים שאפשר לו לקנות שביתה במקום אחר [בלא פת]?	"1) מכיר דבר מסוים כגון אילן או גדר [אבל אם אמר סתם שביתתי בסוף אלפים לא מהני (ביה""ל ד""ה ומכיר)]<br>2) המקום הוא תוך אלפים אמות וד' אמות (מ""ב ס""ק ס""א, דלא כמג""א ס""ק כ')<br> 3) יכול להגיע לשם קודם שחשיכה, ואפי' אם הוא ע""י ריצה [ואם יכול להגיע לשם בסוף בין השמשות תלוי במח' לקמן (סי' תט""ו סע' ג') (ביה""ל ד""ה מבעוד), והביה""ל (שם ד""ה ויש) העלה צ""ע לדינא]<br>4) דוקא כשהוא בא בדרך ואינו בביתו (שו""ע סע' י""ג, מ""ב ס""ק נ""ח)<br>{וסימן לדבר אבג""ד}"	סימן תט סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם המקום מסוים יש בו ד' מחיצות?	"כל המקום נחשב כד' אמות ויש לו אלפים אמות חוצה לה (מ""ב ס""ק נ""ו)"	סימן תט סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בשעת האמירה היה חוץ לאלפים אבל משקידש היום היה תוך אלפים?	"מלשון המחבר משמע דלא מהני, אבל מלשון הרמב""ם משמע דמהני, וכן מצדד הבית מאיר [וזהו דוקא אם היה יכול להגיע לשם ע""י ריצה משעת האמירה] (ביה""ל ד""ה בסוף)"	סימן תט סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הוא צריך להגיע לשם בפועל?	"לא, סגי אם יכול להגיע לשם (מ""ב ס""ק נ""ט)"	סימן תט סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם אפשר להגיע לשם ע""י מכונית?"	"מערוה""ש (סע' י""ד) משמע דמהני בכל אופן שיכול להגיע לשם, אמנם מבואר מנתיבות שבת (פמ""ז הע' נ""ח) דהיינו דוקא אם היה מזומן לו המכונית אבל אם נזדמן לו אח""כ לא מהני {ומסתמא לא מהני מה שיכול לילך 100 mph וכדומה דזה הוי סכנה ואינו כפי חוק המדינה}"	סימן תט סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם האילן תוך התחום אבל הוא רחב 1) ח' אמות 2) ז' אמות?	"1) רב סבר כיון דאינו דבר מסוים לא קנה כלום כלל [והיינו אין לו אלא ד' אמות], שמואל סבר דהוא חמר גמל לאילן, ויש בזה ג' מהלכים בראשונים: לל""ק דרש""י היינו שהוא ספק אם קונה שביתה בתחילת האילן או בסוף האילן, ולל""ב דרש""י ולפי' הר""ח הוא ספק אם קונה שביתה במקומו או תחת האילן [ורש""י דחה פירוש זה], ולפי הרמב""ם (לפי המגיד משנה) כיון שהוא חמר גמל לאילן לא קנה שם שביתה כלל אלא יש לו שביתה במקומו. להלכה, רוב ראשונים ס""ל כשמואל אלא שנחלקו בפשט בשמואל, רוב ראשונים ס""ל כל""ק דרש""י והוא חמר גמל תחת האילן, ולפיכך אם האילן ח' אמות יש לו ד' אלפים חסר ח' אמות (מ""ב ס""ק ס""ה), וכן סתם המחבר וכתב הא""ר דזהו העיקר שיטה (מ""ב ס""ק ע""א), אכן אח""כ המחבר הביא דעת הרמב""ם דס""ל דקונה שביתה במקומו [ולפי המגיד משנה היינו משום דס""ל כשמואל דהוא חמר גמל תחת האילן וממילא אין לו שביתה תחת האילן כלל אלא במקומו], והאריך הביה""ל (ד""ה וכן) לפרש דכיון דיש שיטת הר""ח דס""ל כל""ב דרש""י, וגם יש שיטת הראב""ד וריא""ז דס""ל כרב דאין לזוז ממקומו כלל [ואע""פ שמשמע מהשגות הראב""ד כשמואל וכמו שהשיג החזו""א (סי' ק""י ס""ק ו'), מ""מ מבואר בהרשב""א דהראב""ד פסק כרב דהלכתא כוותיה באיסורי, וצ""ל דבהשגות קאי לדברי הרמב""ם דס""ל כשמואל (מ""ב עו""ה הע' קי""ב)], לפיכך אין להקל לילך להלן מן האילן, וכ""כ המ""ב (ס""ק ע""א) [אבל החזו""א (סי' ק""י ס""ק ו') מקיל כהדעה ראשונה לגמרי] 2) לפי רוב ראשונים דס""ל כל""ק דרש""י אין נפק""מ בין אילן ח' אמות לאילן ז' אמות דלעולם הוא חמר גמל בין השני צדדים של האילן [ולפיכך כתב רש""י דרב הונא בריה דרב יהושע דאמר חילק זה קאי לפי רב דוקא], אבל לפי הל""ב דרש""י ולפי הרמב""ם יש נפק""מ אף לשמואל דהשתא דהיא רק ז' אמות ויש אמה אחת מסוימת דקנה בה שביתה א""כ קנה לו שביתה תחת האילן בודאי ואינו קונה שביתה במקומו כלל"	סימן תט סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם היה דעתו לקנות שביתה במקום שרחוק יותר מאלפים אמות?	"דבר זה תלוי במח' הנ""ל, לפי רב פשוט דאין לו אלא ד' אמות, ובדעת שמואל לפי ל""ק דרש""י ג""כ אין לו אלא ד' אמות דהכא ודאי לא קנה שביתה תחת האילן, לל""ב דרש""י אפשר דקונה שביתה במקומו אבל למעשה הר""ח [דס""ל כל""ב דרש""י] כתב בפירוש דאם דעתו לקנות שביתה במקום חוץ לאלפים אמות אין לו אלא ד' אמות {ומכאן משמע דאין הפשט בהר""ח דעל הצד דאינו קונה תחת האילן קונה במקומו (וכמ""ש הריטב""א שם) אלא הפשט כרע""א (עירובין ל""ה ע""א) דכיון דאינו קונה תחת האילן דעתו לצמצם תחומו ממקומו עד האילן אבל מודה דאם האילן חוץ לתחומו לגמרי אין לו אלא ד' אמות (עם ר''י באק)}, ורק לפי הרמב""ם מבואר דקונה שביתה במקומו דהרי ס""ל באילן של ח' אמות דאינו קונה שביתה שם דאינו מסוים אלא קונה במקומו וה""נ כשהוא רחוק יותר מאלפים אמות, אמנם להלכה כתב הביה""ל (ד""ה וכן) דכיון דהרמב""ם הוא דעת יחיד בענין זה א""א להקל כוותיה ואין לו אלא ד' אמות [והכא אין לו שביתת ביתו דהרי מיירי במי שבא בדרך (ערוה""ש סע' י""ד)]"	סימן תט סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם האילן מקצתו תוך האלפים [וד' אמות] ומקצתו חוץ?	"לא קנה שביתה שם דחיישינן שמא דעתו היתה על החלק שחוץ לתחומו ולפיכך אין לו אלא ד' אמות {וצ""ב דלמה לא תלינן להקל, וביאר רע""א בחמר גמל לא תלינן לקולא דהוי תרתי סתרי בדרבנן ובהכרח צריך לילך לחומרא משא""כ בספק בין השמשות אזלינן לקולא דקונה שביתה, אבל עדיין צ""ע כאן במקצת תוך אלפים ומקצת חוץ לאלפים למה לא אזלינן כספק בין השמשות}"	סימן תט סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באילן שיותר מח' אמות?	צריך לסיים ד' אמות, ואפשר לסיים אפי' ד' אמות השניים {ונראה דצריך להכיר המקום מסוים אבל אינו יכול לסיים בריחוק הרבה אמות עד שאינו מכיר את המקום}	סימן תט סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לומר אמירה זו בשעת הליכה?	"המאירי הביא בזה מח' ראשונים והכריע להחמיר דצריך להיות מעומד [ועי' מש""כ לעיל (סי' ת""ד) דזה תלוי אם אדם ההולך קונה שביתה]"	סימן תט סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם רוצה לקנות שביתה 1) בעיר 2) בבית?	"1) החזו""א (סי' פ' דף נ""א) הוכיח ממעשה דר""ג בספינה דמהני אפי' אם אינו יכול להגיע לשם 2) החזו""א (סי' ק""י ס""ק ו') מסתפק אם דינו כעיר או כאילן"	סימן תט סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשנים שהולכים ואחד מכיר ואחד אינו מכיר?	"האינו מכיר יכול למסור שביתתו להמכיר ואומר שביתתי עמך, והמכיר יאמר שביתתנו במקום פלוני (מ""ב ס""ק ע""ב)"	סימן תט סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם המכיר אינו רוצה לקנות שם שביתה?	"הגאו""י מסתפק אם יכול לעשות חבירו שליח לקנות שם שביתה, ור""י באק רצה להביא ראיה דאינו יכול למנות שליח דהרי הקשו תוס' למ""ד אפי' עשיר יכול לומר שביתתי במקום פלוני למה צריך לערב בפת ותי' כגון דאין לו מקום מסוים, ולכאורה קשה דע""י העירוב הוי מקום מסוים וצ""ל דמיירי כשמערב ע""י שליח ועדיין תיפוק ליה השליח מכיר את המקום אלא ש""מ דלא מהני לומר שביתתי במקום פלוני ע""י שליח, וכן נקט הנתיבות שבת (פמ""א הע' נ""ב) דלא מהני לעשות שליח לזה"	סימן תט סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא אינו יכול לרוץ שמה אבל חבירו יכול לרוץ שמה?	"יש להסתפק אם מהני כששניהם רוצים לקנות שביתה שמה כמו שמהני באחד מכיר ואחד אינו מכיר או דלמא דומה לעני ועשיר דפשוט דעשיר אינו יכול לקנות שביתה ע""י העני וכמ""ש לקמן סי' ת""י סע' ג' [וע""ע בערוה""ש (סי' ת""י סע' ה') דמשמע דבאמת אפי' עשיר יכול לעשות שליח אם כוונתו לקנות שביתה ברגליו ולא בפת, וצ""ע], ואם חבירו אינו רוצה לקנות שביתה שמה דבר זה תלוי בהנ""ל דהגאו""י מסתפק בדבר אבל הפשטות הוא דלא מהני"	סימן תט סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למי יש לו הקולא לומר שביתתי במקום פלוני?	"1) רש""י ס""ל דוקא מי שבא בדרך וגם אין לו פת [ולפי הדרישה אף רש""י מודה דמהני אפי' אם יש לו פת דרובא אין להם פת ולא פלוג רבנן (ביה""ל ד""ה ודוקא)]<br>2) הרמב""ם ס""ל מי שבא בדרך או מי שאין לו פת, וכן משמע מהמחבר לקמן (סי' ת""י סע' א')<br>3) הרשב""א ס""ל כל מי שבא בדרך ולא היה בדעתו לערב [דהוא יגע בדרך (רבינו יהונתן, מ""ב ס""ק ע""ג)], וכן משמע מהמחבר כאן [אמנם, הערוה""ש (סע' י""ז) כתב דוקא אם אין לו פת וכפשטות רש""י]"	סימן תט סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מי שהוא בביתו אומר שביתתי במקום פלוני?	"לא מהני אבל עדיין יש לו תחום ביתו [ואינו דומה למי שבא בדרך היכא דלא מהני דאמרינן דאין לו אלא ד' אמות דהכא ודאי ניחא ליה בתחום ביתו כשלא יועיל אמירתו (מ""ב ס""ק ע""ד)]"	סימן תט סעיף יג		
